פירוש על שיר השירים 4:4

כְּמִגְדַּל דָּוִיד צַוָּארֵךְ. קוֹמָה זְקוּפָה נוֹי בְּאִשָּׁה. וְהַדֻּגְמָא "כְּמִגְדַּל דָּוִד", הוּא מְצוּדַת צִיּוֹן שֶׁהוּא מְקוֹם חֹזֶק וְעֹפֶל וּמִבְצָר, כָּךְ הוּא "צַוָּארֵךְ", זוּ לִשְׁכַּת הַגָּזִית, שֶׁהָיְתָה חָזְקָן וּמִבְצָרָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל. וְאוֹתוֹ הַמִּגְדָּל "בָּנוּי לְתַלְפִּיּוֹת", בָּנוּי לְנוֹי, לִהְיוֹת הַכֹּל מִסְתַּכְּלִין בּוֹ לִלְמֹד צוּרוֹתָיו וְנוֹי מְלֶאכֶת תַּבְנִיתוֹ. וְהוּא מִגִּזְרַת: "מַלְּפֵנוּ מִבַּהֲמוֹת אָרֶץ", וְהַתי"ו בְ"תַלְפִּיּוֹת כְּמוֹ תי"ו שֶׁבְּ"תַּרְמִית" וּבְ"תַּבְנִית":

כמגדל דויד צוארך. זה ביהמ"ק, ולמה מדמהו בצואר, שכל הימים שהיה ביהמ"ק בנוי קיים היה צוארן של ישראל פשוט בין אוה"ע ^פטפשוט – הוא ההיפך מלשון וענין נכפף שבסמוך, ור"ל היו ברוח טוב וחירות, והוא כמו הלשון קומה זקופה. , וכיון שהרב כביכול נכפף צוארן הדא הוא דכתיב ושברתי את גאון עוזכם – זה ביהמ"ק.
(שם)

כמגדל דוד צוארך. הרצון בזה כי הצדיקים מכונים בשם צואר ישראל כי כל העול מונח על צוארי הת"ח והצדיקים כענין שנא' (ישעי' נג) והוא מחולל מפשעינו. וממשיל אותן למגדל דוד היות כי הרשעים תיכף כשיבא עליהן יסורים נכנעין ומשתחוין לע"ג משא"כ הצדיקים שהם עומדי' זקופין כמגדל ונמשלין למגדל דוד כי כמו שציון נבנה למען ממנו תצא תורה וגם בנוי לתלפיות ללמוד ממנו צורת נוי מלאכת תבניתו כמו כן הת"ח. הצדיקים שבכל דור ודור אשר מהם תצא תורה וכן יסורי הת"ח באין לתלפיות שילמדו כולם מהם לעמוד כמגדל זקוף נגד הקמים עליהם להעבירם על דתם ולא ישגיחו על היסורין: